החלטה בתיק עמ"ת 4601-08-12

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום מהיום (כבוד השופטת ש.חביב) על פיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד העורר הוגש לבית משפט השלום כתב אישום אשר ייחס לו 3 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש וכן עבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש לצריכה עצמית.

בהחלטת בית משפט השלום מיום  19.7.12 (כבוד השופט ד.בן טולילה) הוזמן תסקיר של שירות המבחן לצורך בחינת חלופת מעצר כאשר נקבע כי במקרה זה ניתן להורות על שחרור  בשל הצטרפות מספר פרמטרים אשר נקבעו בפסיקה ובכללם גיל צעיר, העדר עבר פלילי ונסיבות הפצת הסם שלגביהן נקבע כי מדובר בעבירת סחר אשר קרובה לשימוש בסמים בצוותא.

שירות המבחן הגיש תסקיר והדיון נקבע להיום.

הדיון התקיים בפני כבוד השופטת ש.חביב אשר קבעה כי קביעות השופט בן טולילה מקובלות עליה וכי על רקע קביעותיו יש מקום לשקול שחרור העורר לחלופת מעצר. אף על פי כן לא מצאה לנכון השופטת חביב לשחרר העורר לחלופה המוצעת בבית ההורים, כהמלצת שירות המבחן, בשל העובדה שעד התביעה מתגורר באותו רחוב בו מתגוררים הוריו של העורר וכי עורר עצמו הכחיש בחקירתו במשטרה מכירת סמים לעד התביעה.

מכאן הערר שבפניי.

בערר נטען כי שירות המבחן המליץ על שחרור העורר לבית הוריו לאחר ששירות המבחן התרשם כי מדובר בעורר נורמטיבי שאינו מכור לשימוש בסמים וכי הוריו מהווים חלופה רצינית ומתאימה.

עוד נטען כי שירות המבחן התרשם כי המשך הישארותו במעצר של העורר עלולה לפגוע בו, וכי לא היה מקום שלא לקבל את המלצת שירות המבחן.

בנוסף נטען כי בית משפט לא נענה לבקשה להתרשם מהערבים ישירות.

בפתח הדיון בערר שמעתי את דברי הורי העורר, שאין חולקין כי הם אנשים נורמטיביים, הם מודעים לנסיבות מעצרו של העורר, אך לא היו מודעים לעבירות המיוחסות לו בעת ביצוען.

שירות המבחן ואף אני התרשמתי מאנשים בעלי סמכות אשר יכולים לשמש כגורמים מפקחים ומציבי גבולות עבור העורר.

שירות המבחן היה מודע לעובדה שמדובר בחלופת מעצר במקום מגוריו של העורר טרם מעצרו אך בנסיבות העניין ובהן העובדה שמדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי קודם והסכנה כי הישארותו במעצר תוביל להעמקת חשיפתו לנורמות שליליות ולצד פיקוח של שירות המבחן הכולל בדיקות שתן, מצא שירות המבחן להמליץ על החלופה המוצעת.

אכן, עד התביעה מתגורר לא הרחק מביתו של העורר ומסיבה זו ולאור הכחשת העורר את המיוחס לו, לא מצא בית משפט השלום לקבל את החלופה המוצעת אף שלא שלל אפשרות שחרורו של העורר בתנאים.

בעניין זה, ולאור דברי שירות המבחן לפיהם חווית המעצר וההליך המשפטי מהווים עבור העורר גורם מרתיע משמעותי ומציב גבולות ולאור התרשמותי מהורי העורר, נראה כי החשש שמא העורר ינסה לשבש הליכי משפט אינו ממשי.

לפיכך, ובקבלי את הערר אני מורה על שחרורו של העורר בתנאים כדלקמן:

א. העורר ישהה בתנאי מעצר בית מלאים בביתו בבית הוריו. בכל שעה משעות היממה יפקחו על העורר אחד מהוריו. למען הסר ספק, גינת הבית נכללת גם היא בבית ההורים ועל כן מותר לעורר לצאת לחצר ביתו בליווי אחד המפקחים.

ב. העורר לא יצור קשר ישיר או עקיף עם עדי התביעה.

ג. תחתם ערבות עצמית וצד ג' של כל אחד מהמפקחים הנ"ל על סך של  20,000 ש"ח.

ד. יופקד סך של 7500 ש"ח להבטחת קיום תנאי השחרור.